פסק-דין בתיק סע"ש 13925-10-12

האם פוטרה התובעת בשל הריונה? זוהי  השאלה העובדתית היחידה הדורשת הכרעה לצורך בחינת   זכאותה לכל אחד מן הסעדים הנתבעים  על ידה.

וזהו הרקע הנצרך ואשר אינו שנוי במחלוקת  בין הצדדים

1.         התובעת הועסקה אצל הנתבעת כמזכירה החל מיום  29.1.2012.

2.         בין בטרם קבלתה ובין בסמוך לאחר מכן, הרתה התובעת.

3.         על פי המוסכם בין הצדדים , עבדה התובעת חמישה ימים בשבוע, כאשר בימי שישי נדרשה לעבוד לסירוגין עם  המזכירה האחרת של הנתבעת- הגב' מירי זוסמן.

4.         עובר ליום שישי ה-15.6.2012 , שהיה יום שבו היה על הגב' זוסמן לעבוד, חלתה  זו. על כן ביקש מר פמיני, מנהל הנתבעת , מן התובעת כי תבוא היא במקומה של הגב' זוסמן ככל שתדרש לכך. התובעת הסכימה לכך.

5.         ביום 15.6.2012 לא הופיעה התובעת לעבודה.

6.         ביום שני  ה-18.6.2012 בשעות הערב נערכה חתונה משפחתית  אצל התובעת. לפיכך ביקשה ממר פמיני יום קודם לכן , להעדר באותו יום, כך סוכם- וכך  ארע בפועל.

7.         מאידך, ולנוכח ארוע משפחתי  אצל הגב' זוסמן , ביקשה זו להעדר מהעבודה ב-19.6.2012 ומר פמיני נענה לכך. לפיכך הוסכם כי התובעת תתיצב לעבודה באותו יום, שכן אחרת המקום לא יהיה מאויש.

8.         ביום 19.6.2012 לא התייצבה  התובעת לעבודה. נסיונות הנתבעת לאתרה עלו בתוהו.

9.         התובעת  פנתה למוקד רפואה דחופה  ב 22.6.2012 בשעות הערב או הלילה, וקיבלה אישור מחלה לגבי הימים 18-21/6.12. (נספח א ' לכתב התביעה)

10.       באחד מימי המחלה על פי האישור, יצר בעלה של התובעת קשר עם הגב' זוסמן והודיע על מחלתה (על סוגיית תוכנה המדויק של ההודעה  ומועדה, נעמוד בהמשך).

11.       התובעת חזרה לעבודתה ביום 22.6.2013. באותו יום נקראה לשיחת שימוע.

12.       בסיום השיחה  הובהר כי התובעת מפוטרת (בשאלה מי יזם הפיטורין קיימת מחלוקת), וביום 24.6.2012 קיבלה התובעת  מכתב פיטורין שהעתקו צורף כנספח ב' לכתב התביעה

13.       התובעת המשיכה לעבוד  בתקופת ההודעה המוקדמת וסיימה אותה ביום  27.6.2012.

עיקר המחלוקת בין הצדדים

14.       לטענת הנתבעת פוטרה מעבודתה בשל הריונה עליו הודיעה למר פמיני מנהל הנתבעת בראשית החודש החמישי להריונה, כאשר בעקבות כך השתנה יחסו אליה. התובעת ציינה ארוע שבו התנהלה  שיחה קשה בינה לבין מר פמיני, לאחר שהלה ביקש ממנה לקרוא לו בטלפון  מתוך מסמך מסוים והיא לא הצליחה לרדת לסוף דעתו,  ובשל כך ספגה ממנו צעקות (להלן: " ארוע ההקראה"). לדבריה, בהמשך  ארוע זה  ולאחר שבעקבות כך סיימה הגב' זוסמן את המשימה, שאלה גב' זוסמן את  מר פמיני  האם  יש להתנהגותו זו כלפי התובעת קשר להריונה.

15.       בעדותה טענה התובעת כי בין ארוע ההקראה  לבין פיטוריה חלפו  שבוע  עד שבוע וחצי (עמ'12 ש32-33) .

16.       בנסיבות אלה, טוענת היא , כי היא זכאית לפיצוי  בשל הפרת סעיף 2 לחוק שוייון הזדמנויות בעבודה, לפיצוי בגין עגמת נפש, כאב וסבל , אבדן הזדמנויות , אבדן קידום מקצועי, צפיה והסתמכות; שכר עבודה עד מועד הלידה , בתקופת חופשת הלידה (בגין הפסד דמי לידה) ולאחר חופשת הלידה.